מחיר בדיקת שמיעה בכללית PTA, או בשמה המלא אודיומטריית טונים טהורים, מודדת את סף השמיעה בתדרים ובעוצמות שונות. זו בדיקת יסוד להערכת השמיעה, והיא מסייעת לקבוע באיזו עוצמה מתחילים לשמוע כל תדר.
הבדיקה רלוונטית כאשר מתקשים להבין דיבור במקומות רועשים, מגבירים את הטלוויזיה מעבר לעוצמה שנוחה לאחרים, מרגישים שינוי בשמיעה או מקבלים הפניה לבירור שמיעתי.
התוצאה מספקת תמונת מצב מפורטת, אך היא אינה מיועדת לאבחון עצמי ואינה מחליפה פענוח של קלינאי תקשורת או אודיולוג. המשמעות של הממצאים נקבעת לפי האודיוגרמה, התסמינים והרקע הרפואי.
בהמשך המדריך תמצאו הסבר על אופן הבדיקה, קריאת האודיוגרמה, ההבדלים בין PTA לבדיקות שמיעה אחרות והדרך לקבוע בדיקה בישראל.
מהי בדיקת שמיעה PTA ומה ההבדל בינה לבין בדיקת סקר?
בדיקת שמיעה פרטית במכון PTA היא בדיקה התנהגותית שמודדת את העוצמה החלשה ביותר שבה הנבדק מגיב לטונים בתדרים שונים. במהלך הבדיקה מרכיבים אוזניות ומציינים בכל פעם ששומעים צליל, גם אם הוא חלש מאוד. ספי השמיעה שנמדדים מתועדים באודיוגרמה.
בדיקת PTA ממפה את ספי השמיעה בתדרים שנבדקו ומשמשת בסיס להחלטה אם נדרש בירור משלים.
הבדיקה מציגה את דפוס השמיעה לאורך טווח התדרים שנבדק. התדרים השונים משפיעים על האופן שבו שומעים צלילים ועל היכולת להבחין במרכיבי הדיבור.
המידע שנאסף מאפשר לאיש המקצוע לבחון אם קיימת ירידה בשמיעה, מהו הדפוס שלה והאם נדרשות בדיקות נוספות. מי שרוצה להעמיק באופן מדידת התגובה לטונים ימצא בעמוד על בדיקת שמיעה צליל הסבר נוסף על התהליך.
ההבדל בין בדיקת סקר לבדיקה אבחונית נעוץ במטרה ובהיקף המדידה:
- בדיקת סקר שמיעה נועדה לזהות חשד לקושי שמיעתי ולהצביע על צורך אפשרי בהמשך בירור.
- בדיקה אבחונית כמו PTA מבוצעת בתנאים מבוקרים, בוחנת את סף השמיעה בכל תדר שנבדק ומתועדת באודיוגרמה.
- תוצאה בבדיקת סקר עשויה להוביל להפניה ל-PTA, אך בדיקת הסקר אינה מחליפה הערכה אבחונית מלאה.
PTA היא בדיקה התנהגותית, ולכן היא מסתמכת על התגובות של הנבדק. לעיתים משלבים אותה עם בדיקות שבוחנות היבטים פיזיולוגיים של מערכת השמיעה ואינן דורשות תגובה יזומה.
דוגמה לכך היא בדיקת שמיעה OAE, שבוחנת תגובות הנוצרות באוזן הפנימית. שילוב הבדיקות עשוי לספק לקלינאי התקשורת תמונה רחבה יותר על תפקוד מערכת השמיעה.
כאשר בדיקת סקר מעלה חשד, ניתן להשלים PTA כדי לקבל מיפוי מפורט של ספי השמיעה. האודיוגרמה משמשת את איש המקצוע לצורך פענוח הממצאים וקביעת המשך הבירור.
איך בדיקת שמיעה PTA מתבצעת ומה צפוי במהלכה?
בדיקת שמיעה בכללית עפולה PTA מתבצעת בסביבה שקטה, כשהנבדק מרכיב אוזניות ומגיב בכל פעם שהוא שומע צליל, גם אם הוא חלש מאוד. קלינאי התקשורת מציג צלילים בתדרים ובעוצמות משתנים ומתעד את העוצמה החלשה ביותר שבה הצליל מזוהה. נקודה זו נקראת סף שמיעה.
התהליך כולל כמה פעולות עיקריות:
- קבלת הסבר והנחיות לפני תחילת המדידה
- הצגת צלילים דרך האוזניות, לכל אוזן בנפרד
- לחיצה על לחצן או הרמת יד בכל פעם שנשמע צליל
- תיעוד הסף בכל תדר שנבדק ובכל אוזן
- השלמת מדידות או חזרה על נקודות שדורשות אימות, לפי שיקול מקצועי
עוצמת הצליל משתנה בהדרגה כדי לאתר את סף השמיעה. אם לא שמעתם צליל מסוים, אין בכך טעות, אלא מידע שהבדיקה נועדה לתעד.
חלק מרכזי בבדיקה הוא ההשוואה בין דרכי הולכה שונות. הולכת אוויר נמדדת באמצעות אוזניות ובוחנת את מסלול הצליל דרך האוזן החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית.
הולכת עצם נמדדת באמצעות מתמר שמוצמד לאזור שמאחורי האוזן. המתמר מעביר תנודות דרך עצמות הגולגולת אל האוזן הפנימית, בלי להסתמך על מעבר הצליל דרך האוזן החיצונית והתיכונה. ההשוואה בין המדידות מסייעת לאיש המקצוע לאפיין את דפוס הירידה בשמיעה.
| מאפיין | הולכת אוויר | הולכת עצם |
|---|---|---|
| אמצעי המדידה | אוזניות | מתמר עצם המוצמד מאחורי האוזן |
| מה נבדק | מסלול השמיעה דרך חלקי האוזן | תגובת האוזן הפנימית ללא מעבר דרך האוזן החיצונית והתיכונה |
| תפקיד בהערכה | מיפוי סף השמיעה הכולל | סיוע בהבחנה בין דפוסים שונים של ירידה בשמיעה |
היקף התדרים שנבדק נקבע לפי מטרת הבדיקה ושיקול הדעת המקצועי של הקלינאי. התוצאות נרשמות ביחידות דציבל HL, יחידת המדידה המשמשת להצגת ספי שמיעה באודיוגרמה.
משך הבדיקה תלוי בהיקף המדידות, ביכולת לשתף פעולה, בצורך לחזור על חלקים מסוימים ובבדיקות המשלימות שנבחרו. אפשר לברר בעת תיאום התור מה צפוי להיכלל בביקור.
לקראת הבדיקה כדאי להביא תוצאות קודמות, אם קיימות, ולספר על חשיפה לרעש, שינוי בשמיעה או תסמינים נלווים כמו טינטון וסחרחורת. המידע מסייע לאיש המקצוע להתאים את הבירור לתלונה.
הבדיקה אינה פולשנית ולא אמורה לגרום לכאב. אם חשים כאב או אי-נוחות במהלכה, יש לדווח על כך לקלינאי התקשורת שמבצע את המדידה.
איך קוראים את תוצאות בדיקת שמיעה PTA?
תוצאות בדיקת שמיעה PTA מתועדות בגיליון שנקרא אודיוגרמה. הציר האופקי מציג את התדרים שנבדקו, והציר האנכי מציג את עוצמת הצליל בדציבל HL.
ככל שסימון הסף נמצא נמוך יותר בגיליון, נדרשה עוצמה גבוהה יותר כדי לשמוע את אותו תדר. כל אוזן ודרך הולכה מסומנות בנפרד, וכך ניתן להשוות בין המדידות.
חשוב לזכור שהאודיוגרמה היא תיעוד של ספי השמיעה, ולא אבחנה רפואית בפני עצמה.
את האודיוגרמה מפרשים לצד ההיסטוריה הרפואית, התסמינים ותוצאות של בדיקות נוספות. את הפענוח המלא יש לקבל מקלינאי תקשורת או מרופא אף אוזן גרון.
אלה המונחים המרכזיים שעשויים להופיע בתוצאות:
| מונח | מה הוא מתאר | היכן הוא מופיע בתוצאה | מה אי אפשר להסיק ממנו לבדו |
|---|---|---|---|
| AC, הולכת אוויר | מעבר הצליל דרך חלקי האוזן | סימוני סף לכל תדר ובכל אוזן | את סוג הירידה בלי להשוות להולכת עצם |
| BC, הולכת עצם | תגובת האוזן הפנימית לגירוי המועבר דרך העצם | סימונים נפרדים באודיוגרמה | את תפקוד האוזן החיצונית והתיכונה |
| dB HL | יחידת ההצגה של סף השמיעה | הציר האנכי של הגיליון | את עוצמת הרעש שהנבדק חווה בחיי היום-יום |
| Air-Bone Gap | פער בין ספי הולכת האוויר להולכת העצם | בהשוואה בין סימוני דרכי ההולכה | אבחנה סופית ללא הערכה מקצועית |
הפער בין הולכת האוויר להולכת העצם הוא פרט חשוב בפענוח האודיוגרמה. גודל הפער, התדרים שבהם הוא מופיע ושאר ממצאי הבדיקה מסייעים לאיש המקצוע לבחון אם קיים רכיב הולכתי. אי אפשר לקבוע אבחנה על סמך הפער בלבד.
לצד מדידת הטונים, הבירור עשוי לכלול גם בדיקת דיבור. אחד המדדים האפשריים הוא SRT, המתאר את סף הקליטה של חומרי דיבור בתנאי הבדיקה. מדדי הדיבור משלימים את מיפוי הטונים ואינם מחליפים אותו.
תוצאות הבדיקה אינן מחייבות רכישת מכשיר שמיעה. ההמשך תלוי בממצאים, בתסמינים, בצרכים התפקודיים ובהערכה המקצועית של הקלינאי והרופא. אם קיבלתם אודיוגרמה, מומלץ לעבור עליה עם איש מקצוע ולא להסתמך על פענוח עצמי.
מתי כדאי לפנות לבדיקת שמיעה PTA?
כדאי לפנות לבדיקת שמיעה PTA כאשר קושי בשמיעה חוזר ומשפיע על התקשורת בחיי היום-יום. קושי לעקוב אחר שיחות, צורך לבקש מאנשים לחזור על דבריהם או הגברה קבועה של מכשירי שמע מצדיקים בירור מקצועי.
סימנים שכדאי לברר:
- קושי להבין שיחה, במיוחד כשהדובר אינו נמצא מולכם
- צורך חוזר לבקש שיחזרו על מילים או משפטים
- הגברת עוצמת הקול בטלפון, בטלוויזיה או במוזיקה
- קושי להבחין בדיבור בסביבה רועשת
- טינטון או הבדל מורגש בשמיעה בין האוזניים
יש להבחין בין בירור שמיעה שגרתי לבין תסמינים שמצריכים הערכה רפואית דחופה.
שינוי פתאומי בשמיעה, כאב אוזן, הפרשה מהאוזן או תסמין חדש שמוגבל לאוזן מסוימת מצריכים פנייה רפואית בהקדם, ולא המתנה לבדיקת שמיעה שגרתית.
בדיקת PTA יכולה לשמש נקודת פתיחה לבירור, אך לא תמיד תהיה הבדיקה היחידה. קלינאי תקשורת עשוי להוסיף טימפנומטריה לבחינת תפקוד האוזן התיכונה או בדיקת דיבור להערכת קליטת מילים.
בהתאם לתסמינים ולממצאים, ייתכן שיומלץ גם על הערכת רופא אף אוזן גרון או על בדיקה אלקטרופיזיולוגית. הרכב הבירור נקבע לפי מטרת הבדיקה, מאפייני הנבדק ויכולת שיתוף הפעולה. בדיקות לילדים, בדיקות למבוגרים ובדיקות סקר מותאמות בדרכים שונות לאוכלוסייה ולמטרת ההערכה.
איך קובעים בדיקת שמיעה PTA בישראל?
כדי לקבוע בדיקת שמיעה PTA בישראל, מתחילים בבירור מול קופת החולים או מול מכון שמיעה פרטי. כדאי לבדוק מראש אם נדרשת הפניה, מה כולל התור ואילו מסמכים צריך להביא.
מסלול הפעולה עשוי לכלול:
- בירור מול קופת החולים לגבי הפניה והסדרי מימון
- תיאום תור דרך הקופה או במכון פרטי
- ביצוע הבדיקה וקבלת אודיוגרמה מסוכמת
- קבלת הסבר על הממצאים והמלצות להמשך
הבחירה בין מסלול דרך הקופה למסלול פרטי יכולה להתבסס על זמינות, מיקום, הסדרי מימון והיקף השירות. מי שמעדיף שירות פרטי יכול לבדוק אילו מדידות נכללות בתור, ומי שמתחיל דרך הקופה יכול לברר את תנאי הזכאות והתיאום מולה.
מידע על שירות במקום מסוים ניתן למצוא בעמוד העוסק בבדיקת שמיעה בעפולה דרך כללית. לפני קביעת התור מומלץ לברר ישירות מול נותן השירות אם המידע מתאים למסלול שלכם.
העלות עשויה להיות מושפעת מסוג המסלול, מהיקף הבדיקה, מבדיקות משלימות ומהסדרים רלוונטיים. פירוט נוסף מופיע בעמוד על עלות בדיקת שמיעה בכללית, אך חשוב לאמת מול נותן השירות מה כלול בתור.
אם התהליך ממשיך להתאמת מכשיר שמיעה, כדאי להכיר גם את מטרתה של בדיקת שמיעה REM. בדיקה זו עוסקת באופן שבו מכשיר השמיעה מגביר צלילים באוזן לאחר ההתאמה, ולכן אינה מחליפה את בדיקת ה-PTA. נושאים קרובים לבדיקת שמיעה מסוג PTA מפורטים בהרחבה בבלוג המדריכים עם הסברים בשפה פשוטה.
שאלות נפוצות לפני בדיקת שמיעה PTA
האם בדיקת שמיעה PTA כואבת או מסוכנת?
בדיקת שמיעה PTA אינה פולשנית ולא אמורה לכאוב. במהלך הבדיקה מקשיבים לצלילים ומגיבים כאשר שומעים אותם. אם מתעוררת אי-נוחות, יש לדווח עליה לקלינאי התקשורת בזמן הבדיקה.
מתי ממליצים על PTA ולא על בדיקה אחרת?
הבחירה בבדיקה תלויה בתסמינים, במטרת הבירור וביכולת של הנבדק להגיב באופן עקבי לצלילים. כאשר נדרש מידע נוסף, אפשר לשלב PTA עם בדיקות שמעריכות היבטים אחרים של מערכת השמיעה.
האם הבדיקה מתאימה לילדים?
הבדיקה עשויה להתאים לילד שמסוגל להבין את ההנחיות ולהגיב באופן עקבי לצלילים. כאשר תגובה כזו אינה אפשרית, קלינאי התקשורת יכול לבחור שיטה מותאמת או בדיקה משלימה.
כיצד שיתוף הפעולה משפיע על התוצאה?
אמינות האודיוגרמה מושפעת מהבנת ההנחיות, מעקב אחר הצלילים ותנאי הבדיקה. אם תגובה מסוימת אינה עקבית, קלינאי התקשורת יכול לחזור על המדידה ולבחון אותה לצד יתר הממצאים.
האם ביצוע הבדיקה מחייב רכישת מכשיר שמיעה?
לא. הבדיקה ממפה את ספי השמיעה, ואילו ההחלטה אם להתאים מכשיר מתקבלת בנפרד לפי הממצאים, הצרכים וההערכה המקצועית.
האם אפשר לפענח את האודיוגרמה לבד?
אפשר להכיר את מבנה הגיליון ואת משמעות הצירים והסימונים, אך אין להסתמך על קריאה עצמית לצורך אבחנה. הפענוח המקצועי מתייחס גם לתסמינים, לרקע הרפואי ולתוצאות של בדיקות נוספות.