בדיקת שמיעה דציבלים אינה מסתכמת במספר שאפשר לקרוא כמו ציון. הבדיקה מציגה את סף השמיעה בנקודות נפרדות, לפי תדר ולפי אוזן. לכן ייתכן שתשמעו היטב צלילים נמוכים, תתקשו בצלילים גבוהים או תקבלו תוצאות שונות בכל אוזן.
חשוב להבחין בין עוצמת הרעש בסביבה לבין הערכים המופיעים בבדיקת השמיעה. כשמדברים על דציבלים ברחוב סואן, מתייחסים לעוצמת הקול במרחב. בבדיקת שמיעה הערכים נמדדים ביחידות dB HL ומתארים עד כמה הצליל צריך להיות חזק כדי שתשמעו אותו בתדר מסוים.
תוצאות הבדיקה מוצגות בגרף שנקרא אודיוגרמה. המדריך יסביר מה נמדד, איך קוראים את הגרף ומה אפשר לעשות לאחר קבלת התוצאות. המידע אינו מחליף פענוח אישי של קלינאי תקשורת או רופא, וביצוע הבדיקה אינו מחייב רכישת מכשיר שמיעה.
מהי בדיקת שמיעה דציבלים ומה בעצם נמדד בה?
בדיקת שמיעה דציבלים מודדת בכל תדר את העוצמה החלשה ביותר שבה אתם מצליחים לשמוע צליל. הדציבלים בבדיקה אינם מתארים את הרעש בחדר, אלא את סף השמיעה שלכם.
כאן נמצא מקור נפוץ לבלבול, מפני שהמונח דציבלים משמש בהקשרים שונים:
- דציבלים של עוצמת קול: מתארים את חוזק הצליל או הרעש בסביבה, כמו תנועה בכביש או מכשיר חשמלי.
- dB HL: היחידה המופיעה באודיוגרמה ומתארת את סף השמיעה ביחס לסולם אודיולוגי מקובל.
- משמעות הערך: במדידת רעש סביבתי, ערך גבוה יותר מתאר צליל חזק יותר. בבדיקת שמיעה, ערך גבוה יותר מצביע על צורך בצליל חזק יותר כדי לזהות אותו.
ערך גבוה במדידת רעש סביבתי וערך גבוה בבדיקת שמיעה אינם מבטאים את אותו הדבר, ולכן אי אפשר להשוות ביניהם ישירות.
מי ששומע שמכשיר מסוים מפיק רעש בעוצמה מסוימת עלול לחשוב שהערך בבדיקת השמיעה שלו מתאר רעש דומה. זו השוואה שגויה: מדידת הרעש מתארת את הסביבה, ואילו האודיוגרמה מתארת את תגובת השמיעה של הנבדק.
הממד הנוסף בבדיקה הוא התדר. תדר מציין אם הצליל נמוך ועמוק או גבוה וחד:
- תדרים נמוכים: צלילים עמוקים, כמו רעם או גוון בס בקול.
- תדרי דיבור: תדרים שבהם נמצא מידע משמעותי להבנת שיחה.
- תדרים גבוהים: צלילים חדים ומרכיבים מסוימים של הדיבור, לרבות עיצורים שקשה להבחין ביניהם כאשר השמיעה בתדרים האלה יורדת.
לכן שמיעה טובה בתדרים נמוכים אינה מבטיחה הבנה ברורה של דיבור. אדם עשוי להרגיש שהוא שומע שמדברים אליו, אך להתקשות להבחין במילים, במיוחד כשיש רעש ברקע.
האודיוגרמה מרכזת את המידע ומציגה את סף השמיעה בכל תדר שנבדק ובכל אוזן בנפרד. קריאה נכונה שלה מתחילה בהבנה שמדובר במפה של השמיעה, ולא במדידה של עוצמת הרעש בחדר.
איך מתבצעת בדיקת שמיעה אודיולוגית ומה המשמעות של כל תדר?
בדיקת שמיעה אודיולוגית מתבצעת בסביבה המיועדת לצמצום רעשי רקע. הנבדק חובש אוזניות ומקשיב לצלילים בעוצמות ובתדרים משתנים. בכל פעם שנשמע צליל, גם אם הוא חלש, מסמנים זאת בהתאם להנחיות הבודק.
הבודק מחפש את העוצמה החלשה ביותר שבה הנבדק מגיב לצליל בכל תדר. כך נבנה בהדרגה פרופיל השמיעה ומתקבלות הנקודות שיופיעו באודיוגרמה.
הבדיקה עשויה לכלול מדידות בהולכת אוויר ובהולכת עצם:
- הולכת אוויר: הצליל עובר דרך האוזניות, האוזן החיצונית והאוזן התיכונה אל האוזן הפנימית. כך נבחן מסלול השמיעה כולו.
- הולכת עצם: מתקן רוטט מוצב על העצם שמאחורי האוזן ומעביר את הצליל אל האוזן הפנימית תוך עקיפת האוזן החיצונית והתיכונה.
- השוואה בין המדידות: היחס בין תוצאות הולכת האוויר לתוצאות הולכת העצם עשוי לסייע לאיש המקצוע להבין באיזה חלק של מערכת השמיעה נמצא הקושי.
כאשר הולכת העצם טובה מהולכת האוויר, הפער עשוי להתאים לקושי הקשור לאוזן החיצונית או התיכונה. כאשר התוצאות דומות ומראות ירידה, ייתכן שמקור הקושי קשור לאוזן הפנימית או למסלולי השמיעה. אין להסיק מכך אבחנה בלי להתייחס לבדיקה המלאה ולהיסטוריה הרפואית.
כל נקודה באודיוגרמה מייצגת שילוב של תדר ועוצמה. לכן אי אפשר לפרש את מצב השמיעה לפי תדר בודד. הפענוח מתייחס לצורת העקומה, להבדלים בין האוזניים, ליחס בין סוגי ההולכה ולסיבה שבגללה בוצעה הבדיקה.
בדיקת השמיעה ממפה את ספי השמיעה, אך אינה קובעת לבדה אם יש צורך במכשיר שמיעה או בטיפול אחר.
בדיקת שמיעה דציבלים מתארת למעשה כמה חזק צריך להיות הצליל כדי שתשמעו אותו ובאילו תדרים מופיע הקושי. הבנת הממדים האלה מאפשרת לשאול שאלות מדויקות יותר בזמן קבלת התוצאות.
איך קוראים אודיוגרמה ומשווים בין האוזניים?
הציר האופקי באודיוגרמה מציג את תדרי השמיעה, מהצלילים הנמוכים בצד שמאל לצלילים הגבוהים בצד ימין. הציר האנכי מציג את סף השמיעה ביחידות dB HL. ככל שהסימון מופיע נמוך יותר בגרף, נדרש צליל חזק יותר כדי שהנבדק ישמע אותו באותו תדר.
כל סימון הוא נקודה במפת השמיעה, וחיבור הנקודות יוצר עקומה. לכל אוזן מופיעה עקומה משלה, כדי שאפשר יהיה לזהות דמיון או הבדל ביניהן.
האודיוגרמה משתמשת בסימנים שונים כדי להבחין בין האוזניים ובין שיטות המדידה:
- סימוני האוזניים: לכל אוזן מוקצה סימון אחר.
- סימוני ההולכה: הולכת אוויר והולכת עצם מופיעות באמצעות סימנים נפרדים.
- מקרא האודיוגרמה: מסביר איזה סימן שייך לכל אוזן ולכל שיטת מדידה.
מומלץ להתחיל את הקריאה במקרא המודפס על גבי האודיוגרמה, משום שהסימונים עשויים להשתנות בהתאם לטופס ולשיטת הרישום. לאחר מכן אפשר לעקוב אחר העקומה של כל אוזן ולראות אם היא נשארת בגובה דומה או משתנה לאורך התדרים.
לדוגמה היפותטית, אם הסימונים של האוזניים נמצאים בגובה דומה בתדרים הנמוכים אך מתרחקים זה מזה בתדרים הגבוהים, הדבר מצביע על הבדל בין האוזניים בחלק מתדרי הבדיקה. הדוגמה אינה מלמדת מהי הסיבה להבדל, אלא רק כיצד מזהים אותו על הגרף.
פער בין האוזניים, בין התדרים או בין שיטות ההולכה הוא מידע שצריך לפרש כחלק מהתמונה המלאה.
כאשר סימוני הולכת האוויר והולכת העצם קרובים זה לזה, הם מציגים דפוס שונה ממצב שבו קיים ביניהם פער. המשמעות הקלינית תלויה בצורת האודיוגרמה, בתסמינים, ברקע הרפואי ובבדיקות נוספות, אם בוצעו.
מתי בדיקת שמיעה דציבלים עדיפה על מד רעש או אפליקציה?
מד רעש בטלפון ואפליקציה למדידת דציבלים מעריכים את עוצמת הרעש בסביבה. בדיקת שמיעה דציבלים קלינית מעריכה את סף השמיעה של הנבדק לפי תדר ואוזן. לכן אפליקציה אינה מחליפה בדיקת שמיעה אודיולוגית ואינה מפיקה אודיוגרמה קלינית.
התוצאה המתקבלת בטלפון עשויה להיות מושפעת מתנאי הסביבה, מהמיקרופון, מהגדרות המכשיר ומהכיול. אפשר להשתמש בה כדי לקבל מידע כללי על הרעש במקום מסוים, אך לא כדי לקבוע אם השמיעה תקינה.
מדידת רעש סביבתי מספרת כמה רועש בחדר. היא אינה מספרת כמה טוב אתם שומעים.
כדאי לפנות לבירור מקצועי כאשר מופיע אחד מהמצבים הבאים:
- קושי חוזר להבין דיבור, במיוחד ברעש רקע או בשיחות טלפון.
- תחושה של שינוי או ירידה בשמיעה.
- הבדל מורגש בין האוזניים.
- צפצופים או רעשים באוזניים.
- חשיפה חוזרת לרעש במסגרת העבודה או בסביבה אחרת.
גם אם מד הרעש מציג עוצמה גבוהה, התוצאה אינה אבחון של מצב השמיעה. באותה מידה, מדידה סביבתית נמוכה אינה מוכיחה שהשמיעה תקינה. בדיקת שמיעה בוחנת את תגובת הנבדק לצלילים, ולא רק את עוצמת הקול שסביבו.
אם אחד המצבים מוכר לכם, אפשר להתחיל את הבירור מול גורם רפואי או אודיולוגי מתאים. מידע ייעודי לתקופת ההיריון מופיע במדריך על בדיקת שמיעה בהריון.
מי שמחפש שירות לפי יישוב יכול לעיין בעמוד בדיקת שמיעה כללית במודיעין או לבדוק מידע נוסף בעמוד בדיקת שמיעה נתיבות כללית. בחירת מקום הבדיקה יכולה להתבסס על סוג השירות, אופן קביעת התור והמסמכים שתתבקשו להביא.
מה אפשר ללמוד מתוצאת בדיקת שמיעה דציבלים?
תוצאת בדיקת שמיעה דציבלים מציגה את דפוס השמיעה לפי תדר ולפי אוזן. היא מסייעת לכוון את המשך הבירור, אך אינה מהווה לבדה אבחנה רפואית או החלטה לגבי טיפול.
המסמך המרכזי שמתקבל בבדיקה הוא האודיוגרמה, ובה מופיעים ספי השמיעה בכל תדר שנבדק. לצד הגרף עשוי להופיע סיכום מקצועי המתייחס לממצאים ולהמשך הבירור.
לאחר קבלת התוצאה כדאי:
- לשמור את האודיוגרמה ואת סיכום הבדיקה, כדי שיהיה אפשר להציג אותם בהמשך לאיש מקצוע.
- לבקש הסבר על הסימונים, לרבות ההבדלים בין האוזניים ובין הולכת אוויר להולכת עצם.
- לברר מהם המסמכים הדרושים, אם הבדיקה משמשת לבחינת זכאות או לצורך תעסוקתי.
- להשוות לבדיקות קודמות, אם קיימות, כדי לבדוק אם חל שינוי בדפוס השמיעה.
- לשאול מהו השלב הבא, והאם נדרש בירור רפואי, מעקב או תהליך התאמה.
תוצאת הבדיקה מכוונת את המשך הבירור, אך אינה מחייבת רכישת מכשיר שמיעה.
חשוב להבדיל בין בדיקת שמיעה לבין התאמת מכשיר. הבדיקה ממפה את ספי השמיעה, ואילו התאמת מכשיר היא תהליך נפרד המתחשב בתוצאות, בצורכי התקשורת, בסביבה היומיומית ובהמלצה המקצועית.
אם התוצאה מעלה שאלות בנושא התאמה, אפשר לקרוא על בדיקת שמיעה למכשיר שמיעה. מידע הנוגע לעלות ולמסלול השירות מופיע בעמוד מחיר בדיקת שמיעה כללית.
כאשר התוצאה נדרשת לצורך מסלול זכאות, יש לבדוק את התנאים והמסמכים ישירות מול הגוף הרלוונטי. האודיוגרמה היא מסמך חשוב לבירור, אך ייתכן שיידרשו מסמכים או בדיקות נוספות בהתאם למסלול.
שאלות נפוצות על בדיקת שמיעה דציבלים
האם בדיקת שמיעה דציבלים כואבת?
בדיקת השמיעה אינה פולשנית ומבוססת בעיקר על הקשבה לצלילים ומתן תגובה בהתאם להנחיות הבודק. אם האוזניות, הצלילים או תנוחת הבדיקה גורמים לאי נוחות, חשוב לומר זאת לבודק.
מתי כדאי לבצע בדיקת שמיעה אודיולוגית במקום להשתמש באפליקציה?
כדאי לפנות לבדיקה אודיולוגית כאשר יש שינוי מורגש בשמיעה, קושי בהבנת דיבור, הבדל בין האוזניים או רעשים באוזניים. אפליקציה יכולה להעריך רעש סביבתי, אך רק בדיקה מקצועית מפיקה אודיוגרמה לפי תדר ואוזן.
האם אחרי הבדיקה חייבים לרכוש מכשיר שמיעה?
לא. בדיקת השמיעה ותהליך התאמת המכשיר הם שלבים נפרדים. ההחלטה על המשך הבירור או ההתאמה מתקבלת לאחר הסבר מקצועי ובהתאם לצרכים האישיים.
האם יש ערך דציבלים אחד שמסכם את מצב השמיעה?
לא. התוצאה נבחנת לפי תדר, אוזן ושיטת הולכה, ולכן ערך יחיד אינו מציג את מלוא מצב השמיעה. האודיוגרמה נועדה להראות את הדפוס השלם.
למה אני שומע שמדברים אבל לא תמיד מבין את המילים?
שמיעת קול והבנת דיבור אינן זהות. ייתכן שחלק מהתדרים נשמעים היטב, בעוד שמרכיבי דיבור אחרים אינם ברורים. האודיוגרמה והבדיקות הנלוות מסייעות לבדוק את מקור הקושי.
למידע נוסף על בדיקות, תוצאות והתאמת פתרונות שמיעה אפשר לעיין בבלוג.