מכשיר שמיעה שנלבש מאחורי האוזן: מבנה, חיבור לתעלה והתאמה אישית

כשמדברים על מכשיר שמיעה מהלב על הראש, מתכוונים בדרך כלל למכשיר שממוקם מאחורי האוזן ומתחבר לתעלת האוזן באמצעות צינורית דקה, חוט דק או אוזנייה מותאמת. זהו מכשיר שמיעה שמכוון לפי פרופיל השמיעה של המשתמש, ולא אוזניות למוזיקה או מגבר קול צרכני.

המונח לבדו אינו מספיק לבחירת מכשיר. ההתאמה תלויה בתוצאות בדיקת השמיעה, במבנה האוזן, בנוחות ובסביבות שבהן משתמשים במכשיר.

מכשיר שמתאים לאדם מסוים עלול להיות לא נוח או לא יעיל לאדם אחר, גם אם שניהם נלבשים מאחורי האוזן. במדריך נבחן את סוגי המכשירים, את תהליך ההתאמה, את המאפיינים שכדאי לבדוק ואת האפשרויות לקבלת סיוע דרך קופת החולים.

מה פירוש המונח מכשיר שמיעה על הראש בפועל?

מכשיר שמיעה על הראש הוא בדרך כלל מכשיר שמיעה מאחורי האוזן, המכונה BTE, או דגם שבו המקלט נמצא סמוך לתעלת האוזן ומחובר לגוף המכשיר בחוט דק. גוף המכשיר נשען מאחורי אפרכסת האוזן, ואילו הצליל מועבר פנימה באמצעות הרכיב המתאים לדגם.

הביטוי "על הראש" מתאר את אופן ההרכבה ולא טכנולוגיה מסוימת. לכן אי אפשר להסיק ממנו מהי עוצמת ההגברה, אילו תכונות כלולות במכשיר או למי הוא מתאים.

חשוב גם להבדיל בין מכשיר שמיעה מחובר לראש לבין מוצרים שנראים דומים. מכשיר שמיעה אינו אוזניות רגילות או מגבר קול כללי, משום שהוא מכוון לפי נתוני בדיקת השמיעה ולפי הצרכים של המשתמש.

המיקום החיצוני משפיע על כמה היבטים מעשיים:

• נראות: גוף המכשיר נמצא מאחורי האוזן, אך מידת הבולטות תלויה בגודל, בצבע, בשיער ובמבנה האוזן.
• תחזוקה: ניתן לגשת למכשיר לצורך ניקוי, טעינה או החלפת סוללה בהתאם לדגם.
• תפעול: בדגמים הכוללים כפתורים, מיקומם מאחורי האוזן מאפשר לשלוט בעוצמה או בתוכנית השמע.
• התאמה פיזית: הצינורית, האוזנייה או הרכיב שבתעלת האוזן צריכים להתאים למבנה האוזן.
• שילוב עם אביזרים: כדאי לבדוק כיצד המכשיר משתלב עם משקפיים, כובע, אוזניות או אביזרים אחרים.

מכשיר שמיעה על הראש אינו קטגוריה טכנולוגית נפרדת. זהו תיאור של מיקום ההרכבה, ולכן הבחירה בדגם צריכה להתבסס על בדיקת שמיעה, נוחות וצורכי שימוש.

המיקום החיצוני עשוי להקל על התפעול ועל התחזוקה, אך הוא אינו מתאים בהכרח לכל משתמש. יש מי שיעדיף מכשיר שנמצא בתוך האוזן, ואחרים יפיקו תועלת מהגמישות ומהמבנה של מכשיר מאחורי האוזן.

מה ההבדל בין מכשיר מאחורי האוזן, מכשיר תוך-אוזני והולכת עצם?

ההבדל המרכזי הוא במיקום המכשיר ובאופן העברת הצליל. מכשיר מאחורי האוזן ומכשיר תוך-אוזני מעבירים צליל מוגבר דרך תעלת האוזן, ואילו מכשיר הולכת עצם מעביר תנודות דרך עצמות הגולגולת אל האוזן הפנימית.

מכשיר מאחורי האוזן כולל גוף חיצוני ורכיב שמוביל את הצליל לתעלה. במכשיר תוך-אוזני, רוב המערכת נמצאת בתוך האוזן או בסמוך לפתח התעלה.

מכשיר הולכת עצם פועל בדרך אחרת ואינו מיועד לכל סוג של ירידה בשמיעה. האפשרות להשתמש בו נבחנת לאחר בירור רפואי ובדיקת שמיעה מתאימה.

הטבלה מציגה הבדלים כלליים בלבד. ההחלטה צריכה להתקבל לפי מצב השמיעה, מבנה האוזן והערכת איש מקצוע.

גם בתוך אותה קטגוריה קיימים הבדלים בין הדגמים. חיבור אלחוטי, סינון רעשי רקע, סוללה נטענת ואפשרויות שליטה יכולים להופיע במגוון מכשירים, ולכן כדאי להבין מה מבדיל בין מכשיר שמיעה מתקדם לבין דגם בעל מערך תכונות בסיסי יותר.

מכשיר שמיעה מחובר לראש בשיטת הולכת עצם ממיר צלילים לתנודות המועברות דרך עצמות הגולגולת. בכך הוא עוקף את תעלת האוזן ואת מנגנון ההולכה של האוזן התיכונה.

המשמעות היא שאין סוג אחד שמתאים לכולם. מי שמייחס חשיבות רבה לדיסקרטיות עשוי לבחון מכשיר תוך-אוזני, ואילו מי שמתקשה לתפעל רכיבים קטנים עשוי להעדיף גוף חיצוני שקל יותר לאחוז בו.

למי עשוי להתאים מכשיר שמיעה על הראש ומתי כדאי לבדוק אפשרות אחרת?

מכשיר שמיעה על הראש עשוי להתאים למי שזקוק למכשיר מאחורי האוזן ומעדיף גישה נוחה לתפעול ולתחזוקה. הוא עשוי להיבחן גם כאשר מבנה תעלת האוזן, רגישות מקומית או קושי בהכנסת מכשיר פנימי משפיעים על הנוחות.

אין בכך אבחנה אישית. רק בדיקת שמיעה והערכה מקצועית יכולות לקבוע איזה מבנה ואיזה דגם מתאימים למצב השמיעה.

הבחירה בין מכשיר שנלבש מאחורי האוזן לבין אפשרות אחרת נקבעת לפי נתוני השמיעה, מבנה האוזן, יכולת התפעול ואורח החיים.

הגורמים המרכזיים שמשפיעים על ההחלטה הם:

• פרופיל השמיעה: סוג הקושי וההגברה הנדרשת בכל אוזן.
• מבנה תעלת האוזן: רוחב התעלה, רגישות, הצטברות שעווה ונוחות המגע.
• יכולת תפעול: קלות ההרכבה, ההסרה, הניקוי והטעינה.
• סביבת השימוש: שיחות בבית, מפגשים חברתיים, עבודה, נסיעות ושימוש בטלפון.
• אביזרים נוספים: משקפיים, כיסוי ראש או ציוד שמונח סמוך לאוזן.
• העדפה אישית: מידת הבולטות הרצויה והתחושה בזמן ההרכבה.

כדאי לבדוק אפשרויות נוספות כאשר המכשיר מאחורי האוזן יוצר לחץ, מתנגש בזרועות המשקפיים או אינו נוח לתפעול. גם רגישות לרכיב שנמצא בתוך התעלה עשויה להשפיע על בחירת האוזנייה או על סוג המכשיר.

מי שמתקשה להבין דיבור בסביבה רועשת צריך לבחון לא רק את מבנה המכשיר, אלא גם את יכולות עיבוד הצליל שלו. לעומת זאת, מי שמתקשה בהחלפת סוללות קטנות עשוי להעדיף דגם נטען או מבנה שקל יותר להחזיק.

כדאי לפנות להתאמה מקצועית כאשר מופיע קושי קבוע בהבנת דיבור, כאשר המכשיר הקיים אינו נוח או כאשר חל שינוי מורגש בתועלת שהוא מספק. במהלך ההתאמה בוחנים את תוצאות הבדיקה, את אפשרויות התפעול ואת הצרכים בחיי היום-יום.

איך מתבצעים בדיקת השמיעה, התאמת המכשיר וההסתגלות?

התהליך מתחיל בבדיקת שמיעה ובהבנת הקשיים שמופיעים בחיי היום-יום. לאחר מכן בוחרים מבנה ודגם אפשריים, מבצעים התאמה פיזית ומכוונים את המכשיר לפי תוצאות הבדיקה.

ההסתגלות אינה מסתיימת בעצם הרכבת המכשיר. יש לבחון כיצד הוא נשמע ומרגיש בסביבות אמיתיות, ולחזור לכיוונון כאשר מתעורר קושי.

השלבים המקובלים בתהליך כוללים:

• בדיקת שמיעה: בירור מצב השמיעה בכל אוזן ואופי הקושי.
• שיחה על הצרכים: זיהוי המקומות והמצבים שבהם קשה להבין דיבור.
• בחירת מבנה: בחינת מכשיר שמיעה על הראש, מכשיר תוך-אוזני או פתרון אחר.
• התאמה פיזית: בדיקת יציבות, נוחות ואופן ההרכבה.
• כיוון המכשיר: התאמת ההגברה לתוצאות הבדיקה.
• מעקב: בחינת התפקוד בשגרה וביצוע שינויים לפי המשוב.

כדי להפיק יותר מפגישת ההתאמה, כדאי להגיע עם מידע מעשי:

• תוצאות בדיקת שמיעה קיימת, אם יש ברשותכם.
• תיאור של המצבים שבהם קשה לכם לשמוע.
• מידע על שימוש בטלפון, בטלוויזיה ובמכשירים נוספים.
• אביזרים שאתם מרכיבים ליד האוזן, ובהם משקפיים.
• העדפות הנוגעות לגודל, לנראות ולתפעול.
• מידע שקיבלתם מקופת החולים בנוגע לזכאות או למסלול רכישה.

תקופת ההסתגלות היא תהליך אישי. משכה ואופן המעקב תלויים במצב השמיעה, בדגם, בהיקף השימוש ובתגובה לצלילים בסביבות שונות.

במהלך השימוש כדאי לשים לב לנוחות, להבנת דיבור ולתגובה לקולות חזקים. מומלץ לתעד מצבים שבהם הצליל חלש מדי, חזק מדי או לא ברור, כדי שאיש המקצוע יוכל להבין מה דורש התאמה.

בדגמים שתומכים בקישוריות Bluetooth ניתן לחבר את המכשיר לטלפון או לציוד תואם אחר. אם החיבור האלחוטי חשוב לכם, בדקו במהלך ההתאמה את התאימות למכשירים שבשימושכם ואת אופן השליטה בפועל.

צפצוף מתמשך, אי-נוחות או קושי להבין דיבור מצדיקים בדיקה של המכשיר ושל הכיוון. אין צורך לפתוח את גוף המכשיר או לשנות הגדרות מקצועיות באופן עצמאי.

אילו מאפיינים חשוב לבדוק במכשיר שמיעה על הראש?

המאפיין החשוב ביותר הוא התאמה לפרופיל השמיעה שנמדד. לאחר מכן כדאי לבחון את הנוחות, קלות התפעול, התחזוקה והתפקוד בסביבות שבהן אתם זקוקים למכשיר.

גם בתוך קטגוריית המכשירים שמאחורי האוזן קיימים הבדלים במבנה ובתכונות. לכן אין לבחור דגם רק לפי מראה, שם מסחרי או רשימת תכונות.

המאפיינים שכדאי לבדוק הם:

• טווח ההגברה: התאמת הדגם לצורכי השמיעה שנמצאו בבדיקה.
• גודל ומשקל: התחושה מאחורי האוזן בזמן שימוש ממושך.
• מבנה האוזנייה: התאמה לתעלה, יציבות ונוחות.
• מקור אנרגיה: סוללה נטענת או סוללה מתחלפת, בהתאם לדגם.
• קישוריות: אפשרות לחיבור לטלפון, לטלוויזיה או לאביזר תואם.
• עיבוד רעשי רקע: אופן התפקוד בשיחה בסביבה רועשת.
• עמידות סביבתית: התאמה לחשיפה ללחות, זיעה ואבק.
• אמצעי שליטה: כפתורים על המכשיר, שלט או יישומון תואם.

סביבת השימוש קובעת אילו תכונות יקבלו עדיפות. אדם שמשתתף לעיתים קרובות בשיחות קבוצתיות יתמקד בהבנת דיבור, ואילו משתמש שמנהל שיחות רבות בטלפון יבדוק את איכות החיבור ואת נוחות השליטה.

מפרט טכנולוגי אינו מספיק כדי לקבוע אם המכשיר מתאים. יש לבדוק את הדגם על האוזן ולבחון אותו מול הצרכים שנמצאו בבדיקת השמיעה.

בפגישת ההתאמה כדאי לשאול שאלות מעשיות:

• האם המכשיר יוצר לחץ לצד זרועות המשקפיים?
• האם קל להרכיב ולהסיר אותו ללא עזרה?
• האם ניתן לזהות בקלות את הצד המתאים לכל אוזן?
• כיצד מנקים את האוזנייה, הצינורית או פתחי הצליל?
• מה עושים אם החיבור לטלפון מתנתק?
• אילו חלקים נדרשים לתחזוקה שוטפת?

בצעו בעצמכם את פעולות ההרכבה, ההסרה והשליטה בזמן ההתאמה. דגם שמציע תכונות רבות לא יהיה שימושי אם קשה לתפעל אותו או אם הוא אינו נוח לצד המשקפיים.

איך פועלים מול קופת החולים ומה ההבדל לעומת רכישה פרטית?

האפשרות לקבל סיוע דרך קופת החולים תלויה בזכאות, במסלול הביטוחי, במסמכים הנדרשים ובהסדרים העדכניים. רכישה פרטית מאפשרת לבחון דגמים וספקים באופן עצמאי, אך האחריות לבירור העלות, השירות והאחריות מוטלת על הרוכש.

לפני התחלת התהליך יש לפנות ישירות לקופת החולים ולבקש מידע מעודכן. התנאים עשויים להשתנות לפי מאפייני המבוטח, סוג המכשיר והמסלול שבו הוא מבוטח.

כדאי לברר מול הקופה:

• תנאי הזכאות: אילו בדיקות ואישורים נדרשים.
• אופן הגשת הבקשה: למי פונים וכיצד מעבירים את המסמכים.
• ספקים שבהסדר: אצל אילו נותני שירות ניתן לבצע את ההתאמה.
• מבחר המכשירים: אילו דגמים ומבנים נכללים במסלול.
• שירות ומעקב: מה כולל הטיפול לאחר מסירת המכשיר.
• תיקונים ואחריות: מי מטפל בתקלה ומה נכלל במסגרת השירות.

ברכישה פרטית אפשר לבחון מבחר שאינו מוגבל להסדר מסוים. לפני החלטה חשוב להשוות לא רק בין מכשירים, אלא גם בין תנאי האחריות, זמינות הכיוונונים, התחזוקה והליווי לאחר הרכישה.

אם אתם בוחנים דגם של יצרן מסוים, אפשר לעיין במידע על מכשירי שמיעה בלטון מחירים ולבדוק לאחר מכן את הפרטים ישירות מול ספק השירות. מחיר לבדו אינו מלמד אם המכשיר מתאים לפרופיל השמיעה או אם השירות הנלווה עונה על הצרכים שלכם.

המסלולים לילדים ולמבוגרים אינם בהכרח זהים. לקבלת מידע בנושא מכשירי שמיעה לילדים משרד הבריאות וקופת החולים הם הכתובות לבירור התנאים העדכניים והמסמכים הנדרשים.

לפני הגשת בקשה, בקשו מהקופה הסבר כתוב על התהליך ועל ההסדר החל עליכם. מידע נוסף ניתן למצוא במדריך בנושא זכאות למכשיר שמיעה משרד הבריאות, לצד בדיקה ישירה בערוצים הרשמיים.

מתי כדאי לבדוק מחדש מכשיר שמיעה על הראש?

כדאי לפנות לבדיקה כאשר חל שינוי בשמיעה, כאשר קשה יותר להבין דיבור או כאשר המכשיר גורם לאי-נוחות. לעיתים מקור הבעיה הוא בשמיעה עצמה, ולעיתים נדרש ניקוי, תיקון או כיוונון של המכשיר.

לפני שמסיקים שהדגם אינו מתאים, יש לבדוק את מצב הסוללה או הטעינה, את פתחי הצליל, את האוזנייה ואת אופן ההרכבה. אם הבעיה אינה נפתרת בפעולות התחזוקה שמותר לבצע לפי הוראות היצרן, יש לפנות לאיש מקצוע.

סימנים שעשויים להצדיק בירור של השמיעה או של מצב האוזן:

• ירידה מורגשת בשמיעה.
• קושי גובר בהבנת דיבור.
• תחושת חסימה או צפצוף באוזן.
• כאב, גירוי או הפרשה.
• שינוי חד באופן שבו קולות נשמעים.

מצבים שעשויים להעיד על בעיה במכשיר או בהתאמה:

כאשר חל שינוי בשמיעה, ייתכן שיהיה צורך בבדיקת שמיעה מחודשת ובכיוון חדש. שינוי בפרופיל השמיעה אינו מחייב בהכרח החלפת מכשיר, ולעיתים ניתן להתאים את ההגדרות לממצאים החדשים.

האתר שומעים שוב מספק מידע והשוואה ומפנה לנותני שירות, אך אינו מכון שמיעה או מרפאה. החלטות הנוגעות לאבחון, לטיפול ולהתאמת מכשיר צריכות להתקבל מול בעל מקצוע מתאים.

שאלות נפוצות על מכשיר שמיעה על הראש

האם מכשיר שמיעה על הראש בולט לעין?

מידת הבולטות תלויה בגודל הדגם, בצבעו, במבנה האוזן ובשיער. מכשיר שממוקם מאחורי האוזן עשוי להיות גלוי יותר ממכשיר שנמצא בתוך התעלה, אך הדרך המדויקת להעריך זאת היא להרכיב את הדגם ולבחון אותו מזוויות שונות.

אפשר לשלב את המכשיר עם משקפיים?

אפשר לשלב משקפיים עם מכשיר שמיעה מאחורי האוזן, אך הנוחות תלויה במבנה המכשיר ובזרועות המשקפיים. כדאי להגיע להתאמה עם המשקפיים שבהם משתמשים בשגרה ולבדוק אם נוצר לחץ או חיכוך.

בדקו גם כיצד המכשיר נשאר במקומו בזמן הסרה והרכבה של המשקפיים. לעיתים שינוי באופן ההרכבה או בחירת מבנה מעט שונה משפרים את הנוחות.

איך מנקים ומאחסנים את המכשיר?

יש לנקות את המכשיר בהתאם להוראות היצרן, באמצעות הכלים המיועדים לכך. בדרך כלל מתמקדים בניגוב המעטפת, בניקוי פתחי הצליל ובבדיקת האוזנייה או הצינורית.

יש לאחסן את המכשיר במקום יבש ומוגן מחום ומלחות. אין לשטוף את גוף המכשיר, לפתוח אותו או להחדיר חפצים לפתחיו, אלא אם הוראות הדגם מציינות במפורש אחרת.

מה עושים כשהמכשיר מצפצף או אינו נוח?

תחילה יש לבדוק שהמכשיר מורכב נכון, שהאוזנייה יושבת במקומה ושפתחי הצליל נקיים. אם הצפצוף או אי-הנוחות נמשכים, יש לפנות לבדיקת ההתאמה ולכיוונון.

צפצוף מתמשך אינו סיבה להפסיק להשתמש במכשיר ללא בירור. הוא עשוי להעיד על צורך בניקוי, בהרכבה נכונה יותר או בהתאמת ההגדרות.

האם קופת החולים מכירה במכשיר מהסוג הזה?

הזכאות אינה נקבעת לפי הכינוי "מכשיר שמיעה על הראש" בלבד. יש לבדוק מול קופת החולים אם הדגם, הספק ותהליך ההתאמה נכללים במסלול הרלוונטי למבוטח.

מומלץ לקבל את התנאים בכתב ולוודא מה נכלל בשירות, באחריות ובמעקב. להסברים נוספים על סוגי מכשירים וטכנולוגיות אפשר לעיין במאמרים שבבלוג שלנו.