בדיקת שמיעה FF בוחנת תגובה לצלילים המושמעים מרמקולים בחדר, ללא אוזניות. שמה המקצועי הוא Free Field Audiometry, כלומר בדיקת שמיעה בשדה חופשי. הנבדק מקשיב לצלילים המגיעים מהחלל ומגיב כאשר הוא שומע אותם.
השיטה עשויה להתאים לפעוטות ולילדים קטנים שמתקשים לשתף פעולה עם בדיקה באוזניות, לאנשים שאינם יכולים להרכיב אוזניות ולמשתמשים במכשירי שמיעה שרוצים להעריך את השמיעה כשהמכשיר פועל.
הבדיקה משקפת את תגובת מערכת השמיעה בתנאי החדר. מאחר שהצלילים אינם מבודדים לכל אוזן, היא אינה מחליפה בהכרח מדידה נפרדת של האוזן הימנית והשמאלית. את משמעות התוצאות יש לברר עם קלינאי תקשורת או רופא אף אוזן גרון בהתאם לצורך.
מהי בדיקת שמיעה FF ובמה היא שונה מבדיקה עם אוזניות?
ההבדל המרכזי הוא בדרך שבה הצליל מגיע לנבדק. בבדיקת שמיעה FF הצלילים מושמעים מרמקולים בחדר, ואילו בבדיקה עם אוזניות אפשר להשמיע צלילים לכל אוזן בנפרד. לכן כל שיטה מספקת מידע שונה.
בדיקת שדה חופשי היא חלק מתחום האודיומטריה, העוסק במדידת השמיעה. התוצאות עשויות להיות מתועדות באודיוגרמה, גרף המציג את תגובות הנבדק לצלילים בתדרים ובעוצמות שונות.
| מאפיין | בדיקת שמיעה FF בשדה חופשי | בדיקת שמיעה עם אוזניות |
|---|---|---|
| אופן השמעת הצליל | רמקולים בחדר | אוזניות המוצמדות לאוזניים |
| בידוד האוזניים | ללא בידוד מלא של כל אוזן | אפשר לבדוק כל אוזן בנפרד |
| מה נמדד | תגובת מערכת השמיעה לצליל בחלל | תגובת כל אוזן לצליל המושמע לה |
| שימוש אפשרי | בדיקת ילדים או הערכה עם מכשיר שמיעה | בירור הדורש הפרדה בין האוזניים |
בשדה החופשי מתקבלת תגובה לצליל המגיע לחלל, ולכן אי אפשר תמיד לקבוע איזו אוזן הייתה אחראית לתגובה.
בדיקה עם אוזניות מספקת מידע נפרד על כל אוזן. לעומתה, בדיקה בשדה חופשי יכולה לסייע בבחינת תגובה לקולות בחדר או בהערכת השמיעה כאשר מכשיר שמיעה מופעל.
כדאי להבחין בין סוגי הבדיקות והמטרות שלהן:
- בדיקת סקר: נועדה לזהות חשד לקושי שמיעתי ולהחליט אם נדרש בירור נוסף.
- בדיקה קלינית: בוחנת את תגובות הנבדק לצלילים בהתאם למטרת ההפניה.
- אבחון אודיולוגי: עשוי לשלב בדיקות שונות כדי לקבל תמונה רחבה יותר של תפקוד השמיעה.
בדיקת שמיעה FF יכולה להשתלב בתהליך הבירור, אך אינה מחליפה באופן אוטומטי אבחון אודיולוגי מקיף. אם עולה חשד להבדל בין האוזניים, ייתכן שהבודק ימליץ על בדיקה שתאפשר למדוד כל אוזן בנפרד או על בדיקות השלמה אחרות.
איך מתבצעת בדיקת שמיעה FF בחדר הבדיקה?
בבדיקת שמיעה FF יושבים בחדר המיועד לבדיקות שמיעה ומקשיבים לצלילים או למילים המושמעים מרמקולים. לפני תחילת הבדיקה קלינאי התקשורת מסביר איזו תגובה נדרשת, בהתאם לגיל הנבדק ולמטרת הבירור.
הבדיקה אינה אמורה לכאוב, אך היא דורשת קשב ושיתוף פעולה במידה המתאימה למשימה. דרך התגובה יכולה להשתנות בין נבדקים:
- מבוגרים וילדים שמבינים את ההנחיות: עשויים להתבקש לסמן כשהם שומעים צליל או לחזור על מילים שהושמעו.
- ילדים קטנים: הבודק עשוי לעקוב אחר תגובה התנהגותית, כגון הפניית הראש למקור הצליל.
- פעוטות או נבדקים שמתקשים להשתמש באוזניות: אפשר להתאים את המשימה ליכולת התגובה שלהם ולבצע אותה ללא אוזניות.
בבדיקת שמיעה לילדים ניתן לשלב משחק או גירוי חזותי כדי לעודד שיתוף פעולה. אם לא מתקבלת תגובה שמאפשרת להשלים את הבדיקה, הבודק עשוי להציע ניסיון נוסף או דרך בדיקה אחרת. אין להסיק מחוסר שיתוף פעולה לבדו שקיימת בעיית שמיעה.
אמינות התוצאה תלויה בין היתר בקשב, בהבנת המשימה ובשיתוף הפעולה של הנבדק.
לקראת הבדיקה כדאי:
- להביא תוצאות קודמות ומסמכים רפואיים רלוונטיים, אם קיימים.
- לתאר את הקושי שבגללו נקבעה הבדיקה, כגון קושי להבין דיבור ברעש או חשש בנוגע לתגובת ילד לקולות.
- לברר מראש אם קיימות הנחיות מיוחדות לקראת הביקור.
- לציין אם הנבדק משתמש במכשיר שמיעה ומהי מטרת הבדיקה ביחס למכשיר.
משך הבדיקה תלוי במטרתה, בגיל הנבדק, ביכולת שיתוף הפעולה ובמדידות שהבודק מבקש לבצע. בסיום כדאי לבקש הסבר על התוצאות, על מגבלות הבדיקה ועל הצורך האפשרי בהמשך בירור.
מה מודדת הבדיקה וכיצד מבינים את התוצאות?
בדיקת שמיעה FF מעריכה תגובה לצלילים או לדיבור המושמעים בחדר. התוצאה מתארת את תפקוד השמיעה בתנאי הבדיקה ואינה מסתכמת בהכרח בנתון יחיד.
חשוב להבדיל בין זיהוי צליל לבין הבנת דיבור:
- זיהוי צליל בסביבה שקטה: האם הנבדק מגיב לצלילים המושמעים בחדר.
- הבנת דיבור ברעש: האם הנבדק מצליח לעקוב אחר מילים או שיחה כאשר נשמעים גם רעשי רקע.
תגובה לצלילים בחדר שקט אינה מוכיחה בהכרח שאין קושי להבין דיבור בסביבה רועשת. אדם עשוי לזהות צלילים בבדיקה ועדיין להתקשות לעקוב אחר שיחה במסעדה, באירוע או במקום הומה.
מגבלה מרכזית של הבדיקה היא הקושי לייחס את התגובה לאוזן מסוימת. כאשר הצליל נשמע בחלל, האוזן בעלת השמיעה הטובה יותר עשויה להשפיע על התוצאה. אם נדרשת השוואה בין האוזניים, יש צורך בשיטת בדיקה שמאפשרת לבודד אותן.
תגובה טובה בשדה חופשי אינה מחליפה בדיקה נפרדת של כל אוזן כאשר יש חשד להבדל ביניהן.
בקריאת סיכום הבדיקה כדאי לבדוק:
- האם הושמעו צלילים, מילים או שילוב ביניהם.
- באילו תנאים נערכה הבדיקה.
- האם מכשיר שמיעה היה מופעל במהלכה.
- האם קיימת המלצה למעקב, לבדיקה משלימה או לבירור רפואי.
- האם התוצאה מתאימה לקושי שתואר לפני הבדיקה.
אצל משתמשי מכשירי שמיעה אפשר להשתמש בשדה החופשי כדי להעריך את התגובה לצלילים כשהמכשיר מופעל. הערכה כזו מתארת את התפקוד שנמדד בחדר ואינה מבטיחה כיצד המשתמש ישמע בכל סביבה או מצב.
המשך הבירור נקבע לפי הממצאים, התלונות ומטרת הבדיקה. מי ששוקל התאמת מכשיר יכול לקרוא על מסלולי סבסוד מכשירי שמיעה ולבדוק את התנאים הרלוונטיים בקופת החולים. מידע נוסף למבוטחי כללית מופיע בעמוד מכשיר שמיעה חינם לקשישים כללית, אך יש לאמת את הזכאות האישית ישירות מול הקופה.
מתי כדאי לפנות לייעוץ אחרי בדיקת שמיעה FF?
כדאי לפנות לייעוץ כאשר התוצאה אינה מסבירה את הקושי היום-יומי או כאשר הקושי נמשך למרות תוצאה שנראית תקינה. בדיקת שמיעה FF מתארת את התגובה בתנאי הבדיקה, אך אינה משקפת בהכרח כל מצב שמיעתי בחיי היום-יום.
סימנים שעשויים להצדיק בירור נוסף כוללים:
- קושי להבין דיבור כאשר נשמע רעש ברקע.
- החמצת חלקים משיחה ובקשות חוזרות מהדובר לחזור על דבריו.
- צורך להגביר את עוצמת הטלוויזיה באופן שמפריע לאחרים.
- תחושה שקיים הבדל בין האוזניים.
- קושי להבין דיבור בטלפון.
- תסמינים נלווים כגון טינטון, לחץ באוזן או סחרחורת.
גם תוצאה שאינה ברורה או שאינה מפרידה בין האוזניים עשויה להוביל להמלצה על בדיקות נוספות. במקרה כזה כדאי לברר עם הבודק מה לא היה אפשר להסיק מהבדיקה ומהי מטרת כל בדיקת המשך.
תוצאה שאינה תואמת את החוויה היום-יומית היא סיבה להמשיך את הבירור ולא להתעלם מהקושי.
קלינאי תקשורת עוסק בהערכת תפקוד השמיעה ובהתאמת מכשירי שמיעה. רופא אף אוזן גרון בוחן סיבות רפואיות אפשריות הקשורות לאוזן ולמערכת השמיעה. בהתאם לתסמינים ולממצאים, הבירור עשוי לכלול פנייה לאחד מהם או לשניהם.
לפגישה כדאי להביא:
- תיאור של המצבים שבהם הקושי מורגש במיוחד.
- מידע על תסמינים נוספים, גם אם לא ברור אם הם קשורים לשמיעה.
- פרטים על מצב רפואי וטיפול תרופתי שעשויים להיות רלוונטיים.
- תוצאות של בדיקות קודמות.
- פרטים על מכשיר שמיעה קיים, אם נעשה בו שימוש.
אתר שומעים שוב מספק מידע והשוואה ואינו מכון שמיעה או מרפאה. מי שמעוניין בבדיקה או בהתאמת מכשיר יכול להשאיר פרטים לצורך הפניה לנותן שירות בהתאם לבקשה.
מה כדאי לברר לפני שקובעים בדיקת שמיעה FF?
לפני שקובעים בדיקת שמיעה FF, חשוב לוודא שסוג הבדיקה מתאים למטרת הפנייה. אפשר לברר על ביצוע הבדיקה דרך קופת החולים, במכון שמיעה פרטי או במסגרת שירות שמציע בדיקה בבית, ככל ששירות כזה זמין ומתאים לבדיקה הנדרשת.
אפשרות הביצוע תלויה בזמינות, בציוד ובסוג הבירור המבוקש. למידע על שירותים נוספים באתר אפשר לעיין בעמוד בדיקת שמיעה קידמה או לקרוא על בדיקת שמיעה קרית שמונה.
לפני קביעת התור מומלץ לשאול:
- האם הבדיקה נעשית בשדה חופשי, באוזניות או בשילוב ביניהם?
- האם אפשר לבדוק כל אוזן בנפרד?
- האם הבדיקה כוללת צלילים, דיבור או גם בדיקת דיבור ברעש?
- האם אפשר לבצע הערכה כאשר מכשיר השמיעה מופעל?
- מי מסביר את התוצאות?
- איזה מסמך מקבלים בסיום?
- מה עשוי להידרש אם התוצאה אינה חד-משמעית?
עלות הבדיקה תלויה בסוג הבדיקה, בהיקפה, במקום הביצוע ובשירותים הנלווים. לפני קביעת התור כדאי לבקש פירוט של מרכיבי השירות ולבדוק אם נדרשת הפניה או השתתפות עצמית. למבוטחי מכבי זמין מידע נוסף בעמוד עלות בדיקת שמיעה מכבי.
את תנאי הזכאות, ההפניה וההשתתפות יש לבדוק ישירות מול קופת החולים או הגוף שמבצע את הבדיקה.
אם קיימת פוליסת ביטוח פרטית, כדאי לבדוק האם היא כוללת כיסוי רלוונטי ומהם התנאים להפעלתו. אין להניח שקיים כיסוי לפני קבלת אישור מחברת הביטוח.
שאלות נפוצות על בדיקת שמיעה FF
האם בדיקת שמיעה FF מתאימה לילדים ולמבוגרים?
הבדיקה עשויה להתאים לילדים, לפעוטות ולמבוגרים. אופן הביצוע נקבע לפי מטרת הבדיקה, יכולת שיתוף הפעולה והצורך להשתמש באוזניות או להימנע מהן.
האם קופת החולים מכירה בבדיקה?
התנאים תלויים בקופה, במסלול, בסוג ההפניה ובמקום הביצוע. יש לברר מראש אם הבדיקה המבוקשת כלולה במסלול האישי ומה נדרש לצורך קביעתה.
אפשר להיבדק כשמרכיבים מכשיר שמיעה?
כן, כאשר מטרת הבדיקה היא להעריך את התגובה עם המכשיר, ניתן לבצע מדידה כשהוא מופעל בהתאם להנחיות הבודק. במקרים אחרים ייתכן שהבדיקה תיערך ללא המכשיר או תכלול השוואה בין מצבים שונים.
האם תוצאה תקינה בשדה חופשי שוללת כל קושי שמיעתי?
לא. התוצאה אינה שוללת בהכרח הבדל בין האוזניים או קושי בהבנת דיבור ברעש. אם התלונה נמשכת, כדאי לשאול אילו בדיקות משלימות עשויות להתאים.
האם הבדיקה כואבת?
הבדיקה אינה כוללת פעולה פולשנית, והנבדק מתבקש להקשיב לצלילים ולהגיב להם. אם קיימת רגישות מיוחדת לצלילים או קושי לשבת בחדר הבדיקה, כדאי לעדכן את הבודק מראש.
מה עושים אם ילד אינו משתף פעולה?
הבודק יכול להתאים את המשימה ליכולת של הילד, להשתמש בתגובה התנהגותית או להציע דרך בדיקה אחרת. חוסר שיתוף פעולה אינו מאפשר לבדו לקבוע אם קיימת בעיית שמיעה.
רוצים לבדוק שמיעה או להתאים מכשיר? אפשר להשאיר פרטים לקבלת הפניה לנותן שירות. לקריאה בנושאים נוספים אפשר לחזור אל עמוד הבלוג.