בדיקת שמיעה ABR מתעדת את התגובות החשמליות שנוצרות בעצב השמיעה ובמסלול השמיעה בעקבות גירוי קולי. כך היא מאפשרת להעריך את תפקוד המסלול העצבי בלי להסתמך על תשובה פעילה של הנבדק.
במהלך הבדיקה אין צורך ללחוץ על כפתור, להרים יד או לדווח מה שומעים. מסיבה זו היא מתאימה במיוחד לתינוקות, לילדים צעירים, לנבדקים שאינם מסוגלים להשיב באופן עקבי ולמי שנדרש להמשך בירור לאחר בדיקת שמיעה שלא סיפקה תשובה ברורה.
בדיקת ABR אינה אבחון שעומד בפני עצמו. איש המקצוע מפענח את הרישום ומשלב אותו עם הרקע הרפואי, מטרת הבירור ותוצאות של בדיקות נוספות.
מהי בדיקת שמיעה ABR ומה היא מודדת?
בדיקת שמיעה ABR, ראשי תיבות של Auditory Brainstem Response, מוכרת בעברית גם כבדיקת פוטנציאלים מעוררים שמיעתיים. היא מודדת את התגובה החשמלית שמייצרים עצב השמיעה ומסלול השמיעה בתגובה לצלילים, עד לאזור גזע המוח.
הבדיקה אינה בוחנת הבנת דיבור או עיבוד מילולי של צלילים. מטרתה היא לספק מידע פיזיולוגי על פעילות מסלול השמיעה בתנאים שבהם בוצע הרישום.
בדיקת ABR רושמת תגובה פיזיולוגית של מערכת השמיעה, ולא דיווח של הנבדק על מה שהוא שומע.
המונח "בדיקה אובייקטיבית" מציין שהתוצאה אינה נשענת על תגובה רצונית של הנבדק. עם זאת, הרישום אינו מתפרש מעצמו: אודיולוג או קלינאי תקשורת העוסק באודיולוגיה מפענח אותו בהתאם לשאלה הקלינית וליתר הממצאים.
היעדר הצורך בתגובה פעילה הופך את הבדיקה לשימושית במצבים כגון:
- בדיקת תינוקות ופעוטות שאינם יכולים לדווח באופן עקבי על שמיעת צליל
- בירור אצל ילדים שעדיין מתקשים לשתף פעולה בבדיקה התנהגותית
- בדיקת נבדקים שאינם מסוגלים להשיב באופן מהימן מסיבה רפואית או התפתחותית
- המשך בירור לאחר בדיקת שמיעה התנהגותית שלא סיפקה תשובה ברורה
בירור שמיעה עשוי לשלב מדידות מסוגים שונים, שכל אחת מהן בוחנת היבט אחר. במדריך על אודיולוגיה ובדיקת שמיעה מוסברים תפקידו של האודיולוג וסוגי המדידות המקובלים בתחום.
במהלך הבדיקה מוצמדות אלקטרודות לעור באזור הראש, וצלילים מושמעים דרך אוזניות. המכשיר מתעד את הפעילות החשמלית שנוצרת בתגובה לצלילים, בלי לדרוש מהנבדק לסמן ששמע אותם.
| היבט | מה הבדיקה עושה | מה היא אינה עושה |
|---|---|---|
| מקור המידע | רישום תגובה חשמלית של עצב השמיעה ומסלול השמיעה | הסתמכות על דיווח רצוני של הנבדק |
| דרישה מהנבדק | שהייה רגועה ושקטה בזמן הרישום | לחיצה, הרמת יד או תיאור מילולי |
| מה נמדד | פעילות מסלול השמיעה עד גזע המוח | הבנת דיבור או עיבוד מילולי |
| פענוח | נעשה בהקשר הקליני של הנבדק | אינו מהווה אבחנה עצמאית |
החלטות על המשך בירור או התאמת מכשיר שמיעה מתקבלות לפי התמונה המלאה, ולא על סמך בדיקה בודדת.
איך בדיקת שמיעה ABR מתבצעת בפועל?
בדיקת שמיעה ABR מתבצעת בשכיבה או בישיבה שקטה. הנבדק אינו צריך להגיב לצלילים, אך חשוב שיישאר רגוע ויצמצם תנועה ככל האפשר.
מהלך הבדיקה כולל בדרך כלל את הפעולות הבאות:
- הכנת אזורי המגע: ניקוי עדין של נקודות בעור שעליהן יוצמדו האלקטרודות
- הצמדת אלקטרודות שטחיות: חיישנים קטנים שקולטים את הפעילות החשמלית
- השמעת גירויים קוליים: צלילים המושמעים דרך אוזניות בהתאם לפרוטוקול הבדיקה
- רישום התגובות: תיעוד הפעילות שנוצרת לאורך מסלול השמיעה
האלקטרודות משמשות לרישום בלבד. הן מונחות על פני העור, ללא מחטים וללא חדירה לגוף, וקולטות את הפעילות החשמלית הטבעית של מערכת השמיעה.
הצורך להימנע מתנועה הוא טכני: פעילות של שרירי הפנים והגוף עלולה להתערבב ברישום ולהקשות על זיהוי התגובה השמיעתית.
שינה או רוגע יכולים לסייע בקבלת רישום נקי, במיוחד אצל תינוקות ופעוטות. אם הרישום אינו ברור דיו, הצוות עשוי להציע התאמה של תנאי הבדיקה או השלמה של הבירור במועד אחר.
במצבים מסוימים עשויה לעלות אפשרות של טשטוש או הרדמה. החלטה כזו מתקבלת רק בידי צוות רפואי, במסגרת מתאימה ועל סמך מצבו של הנבדק, ולכן אין לפעול לפי הנחיות כלליות בנושא.
אופן הבדיקה משתנה לפי גיל הנבדק, מטרת הבירור והיכולת להישאר ללא תנועה. בדיקה שנועדה להעריך סף שמיעה באוזן מסוימת עשויה להתנהל אחרת מבדיקה המתמקדת בתפקוד העצבי של מסלול השמיעה.
המלווה רואה בדרך כלל את הנבדק שוכב או יושב עם אוזניות ואלקטרודות המחוברות בחוטים דקים למכשיר הרישום. שאלות על סוג הגירויים, מיקום האלקטרודות או אופן ההכנה כדאי להפנות לצוות לפני תחילת הבדיקה.
למי מתאימה בדיקת שמיעה ABR ומתי פונים לבירור?
בדיקת שמיעה ABR מתאימה למי שקשה לקבל ממנו תגובה עקבית בבדיקת שמיעה התנהגותית. היא נפוצה בבירור שמיעה אצל תינוקות וילדים צעירים, אך עשויה להתאים גם לנבדקים אחרים בהתאם למצבם ולמטרת ההפניה.
אחד התרחישים האפשריים הוא הפניה לאחר סקר שמיעה ליילודים שתוצאתו הצביעה על צורך בבירור נוסף. תוצאת סקר אינה אבחנה של ירידת שמיעה, אלא סימן לכך שנדרשת הערכה מקצועית נוספת.
סקר שמיעה אינו קביעה של ירידת שמיעה, אלא איתות על צורך בהמשך בירור.
איש מקצוע עשוי לשקול ABR גם במצבים הבאים:
- קושי להשלים בדיקת שמיעה התנהגותית
- חוסר התאמה בין ממצאים שהתקבלו בבדיקות שונות
- צורך במידע פיזיולוגי על מסלול השמיעה
- בירור אצל נבדק שאינו מסוגל להשיב באופן מהימן לגירויים
חשוב להבחין בין AABR לבין ABR אבחונית. AABR משמשת בהקשרים של סקר וזיהוי אוטומטי של תגובה, ואילו ABR אבחונית מיועדת לבירור מפורט יותר בהתאם לשאלה המקצועית.
שתי השיטות מבוססות על רישום תגובה חשמלית, אך מטרתן וההקשר הקליני שלהן אינם זהים. לכן תוצאת סקר אינה מחליפה בדיקה אבחונית כאשר הצוות סבור שנדרש בירור נוסף.
מועד הבירור וסוג הבדיקה נקבעים לפי גיל הנבדק, התוצאה שהתקבלה בבדיקות קודמות והשאלה שעליה נדרש לענות. הגורם המפנה או המכון המבצע יכולים להסביר איזו בדיקה מתאימה ומה נדרש לקראתה.
אפשר לפנות לאודיולוג או לקלינאי תקשורת העוסק באודיולוגיה כדי לברר את מטרת הבדיקה ואת משמעות הממצאים. רופא אף־אוזן־גרון יכול לשלב את הערכת השמיעה עם בדיקה רפואית ולהפנות להמשך בירור לפי הצורך.
איך מתכוננים לבדיקת שמיעה ABR ומה כדאי להביא?
ההכנה לבדיקת שמיעה ABR מתחילה בשיחת התיאום עם המכון. ההנחיות משתנות לפי גיל הנבדק, מטרת הבדיקה, מסגרת הביצוע והיכולת להישאר רגועים וללא תנועה.
בררו מראש את הנחיות המכון
בעת קביעת התור שאלו מה מטרת הבדיקה, האם מדובר בסקר או בבירור אבחוני, מי מפענח את הרישום ומה עושים אם קשה להשיג רישום שקט. כדאי לברר גם אם נדרשת הפניה ואילו מסמכים יש להביא.
למבוטחי קופות החולים מומלץ לבדוק מול הקופה כיצד מתועדת ההפניה ומהם תנאי המסלול הרלוונטי. מידע נוסף מופיע במדריך בדיקת שמיעה צריך הפניה.
ההכנה המדויקת נקבעת מול המכון המבצע, משום שגיל הנבדק, מסגרת הבדיקה והיכולת להימנע מתנועה משפיעים על ההנחיות.
הכינו את המסמכים הרלוונטיים
מסמכים ומידע שעשויים לסייע לצוות כוללים:
- תוצאות של בדיקות שמיעה קודמות, לרבות סקרים ובדיקות התנהגותיות
- הפניות ומכתבים שהתקבלו מרופא או מאודיולוג
- מידע רפואי שהצוות ביקש בשיחת התיאום
- מידע על חשיפה לרעש או על טיפול תרופתי, אם התבקשתם למסור אותו
זו אינה רשימת חובה אחידה. יש לבדוק ישירות עם המכון מה נדרש לצורך הבדיקה שנקבעה לכם.
להורים לתינוקות: שאלו על שינה והאכלה
אצל תינוקות ופעוטות, שינה ורוגע עשויים לעזור לצוות לקבל רישום נקי. בשיחת התיאום שאלו כיצד להתנהל סביב השינה וההאכלה ומה כדאי להביא לנוחות התינוק.
אין להחיל באופן עצמאי הנחיות שקיבלה משפחה אחרת. יש לפעול לפי ההנחיות שנמסרו מהמכון שבו תיערך הבדיקה.
בדקו את אפשרויות התיאום
אם המועד שהוצע אינו מתאים, אפשר לשאול את המכון או הקופה אילו אפשרויות תיאום אחרות קיימות ומה נדרש עבורן. במדריך על בדיקת שמיעה מהיום למחר מוסבר מה כדאי לבדוק כאשר מחפשים תיאום מקוצר, בלי להניח שזמינות מסוימת מובטחת.
הכנה מסודרת מאפשרת להגיע עם המסמכים הדרושים ועם הבנה ברורה של מהלך הבדיקה. היא גם מצמצמת אי־ודאות בנוגע לשינה, לתנועה ולתפקידו של המלווה.
מה ניתן ללמוד מתוצאות בדיקת שמיעה ABR?
בדיקת שמיעה ABR מספקת מידע על תגובת מסלול השמיעה לגירויים שהושמעו במהלך הרישום. משמעות התוצאה תלויה בסוג הבדיקה, בפרוטוקול, בתנאי הרישום ובשאלה שהובילה להפניה.
הנתונים הם רישום פיזיולוגי, ולא מסקנה קלינית מלאה. הפענוח נעשה בידי איש מקצוע ובהתאם לרקע של הנבדק ולבדיקות נוספות.
מה עשוי להופיע בדוח?
דוח הבדיקה עשוי לכלול:
- תיעוד של התגובות שנרשמו בתנאי הבדיקה
- מידע על סוג הגירוי ועל אופן הרישום
- התייחסות לאיכות התגובות ולבהירות הרישום
- הערות על מגבלות הבדיקה, אם היו כאלה
- המלצה להמשך בירור בהתאם לממצאים
מה הבדיקה אינה קובעת לבדה?
בדיקת ABR אינה מחליפה אוטומטית את כל בדיקות השמיעה האחרות. היא גם אינה מספקת לבדה תמונה מלאה של הבנת דיבור או של תפקוד השמיעה בשיחה, בעבודה ובסביבה רועשת.
המסקנה המקצועית נבנית משילוב הרישום עם ההקשר הקליני ועם בדיקות נוספות, ולא מהדוח לבדו.
מדוע הפענוח תלוי בהקשר?
הפענוח מושפע מגיל הנבדק, מתנאי הרישום, מסוג הגירוי וממטרת הבדיקה. לכן לא נכון להשוות בין דוחות בלי לדעת כיצד נערכה כל בדיקה ומה ביקש הצוות לברר.
לאחר קבלת התוצאות אפשר לבקש מאיש המקצוע להסביר מה נמצא, מהן מגבלות הרישום והאם יש צורך בבדיקה משלימה. בהתאם לממצאים, ההמשך עשוי לכלול ייעוץ אודיולוגי, הערכת רופא אף־אוזן־גרון, בדיקת שמיעה נוספת או מעקב.
מונחים כמו גלים, ספים ועוצמות דורשים פרשנות מקצועית. אין להסיק מהם אבחנה באופן עצמאי או לקבל החלטה על טיפול ואביזרי שמיעה בלי לעבור על הדוח עם הגורם המטפל.
מה ההבדל בין ABR, AABR, OAE, ASSR ובדיקת שמיעה התנהגותית?
הבדיקות נבדלות בשאלה שהן בוחנות ובסוג התגובה שהן מודדות. חלקן רושמות תגובה פיזיולוגית של מערכת השמיעה, ואחרות נשענות על תגובה מודעת של הנבדק לצליל.
| בדיקה | מה היא בוחנת | סוג התגובה | שיתוף פעולה |
|---|---|---|---|
| ABR | תגובה חשמלית לאורך מסלול השמיעה | פיזיולוגית | לא נדרשת פעולה מהנבדק |
| AABR | זיהוי אוטומטי של תגובה לצורך סקר | פיזיולוגית | לא נדרשת פעולה מהנבדק |
| OAE | תגובות הקשורות לתפקוד האוזן הפנימית | פיזיולוגית | לא נדרשת פעולה מהנבדק |
| ASSR | תגובות שמיעתיות לגירויים בתדרים שונים | פיזיולוגית | לא נדרשת פעולה מהנבדק |
| בדיקה התנהגותית | תגובת הנבדק לצלילים | התנהגותית | נדרש שיתוף פעולה |
AABR מזוהה עם תהליכי סקר, ואילו ABR אבחונית מאפשרת בירור מפורט יותר בהתאם למטרת ההפניה. OAE מתמקדת בתגובות שמקורן באוזן הפנימית, בעוד ABR רושמת פעילות לאורך מסלול השמיעה עד גזע המוח.
ASSR היא מדידה פיזיולוגית נוספת שיכולה לספק מידע על תגובות לגירויים בתדרים שונים. בדיקה התנהגותית, לעומת זאת, תלויה בכך שהנבדק יגיב לצליל באופן שאפשר לזהות ולתעד.
הבחירה בין הבדיקות נקבעת לפי השאלה המקצועית, ולא לפי סדר עדיפות קבוע.
גם בדיקת שמיעה BC בוחנת היבט אחר של מערכת השמיעה ואינה זהה ל־ABR. כך גם בדיקת שמיעה בתדירויות על, שמתמקדת בטווח תדרים שונה.
איך מתאמים בדיקת שמיעה ABR בישראל ומה משפיע על העלות?
אפשר לתאם בדיקת שמיעה ABR דרך קופת חולים, בית חולים או מכון פרטי, בהתאם להפניה ולשירות הנדרש. לפני קביעת התור חשוב לוודא שהמקום מבצע את סוג הבדיקה המתאים לנבדק.
בשיחת התיאום כדאי לשאול:
- האם המקום מבצע את סוג הבדיקה שנדרש בהפניה
- לאילו קבוצות גיל מיועד השירות
- מי מפענח את התוצאות וכיצד מקבלים את הדוח
- האם נדרשת הפניה ומאיזה גורם
- אילו מסמכים והכנות נדרשים
- כיצד מתנהלים אם נשקל טשטוש או הליך רפואי נלווה
בירור סוג הבדיקה וקבוצת הגיל המתאימה כבר בשיחת התיאום מסייע לוודא שהשירות תואם להפניה.
על העלות משפיעים מסלול הבדיקה, סוג השירות, גיל הנבדק, מורכבות ההכנה והצורך במסגרת רפואית מתאימה. תנאי ההשתתפות והכיסוי משתנים בין קופות ומסלולים, ולכן יש לבדוק אותם ישירות מול הקופה והמכון.
מידע משלים על ההיבט הכספי בבדיקות לילדים מופיע בעמוד עלות בדיקת שמיעה לילדים. אפשר לקרוא גם על בדיקת שמיעה בקידמה ועל בדיקת שמיעה בשיבא כדי להכיר מסגרות נוספות, ולאחר מכן לאמת מול המקום אילו בדיקות מוצעות ומהם תנאי התיאום.
שאלות נפוצות על בדיקת שמיעה ABR
האם בדיקת שמיעה ABR כואבת?
הבדיקה כוללת הצמדת אלקטרודות לעור והשמעת צלילים דרך אוזניות, ללא מחטים או חדירה לגוף. אם קיימת רגישות עורית למדבקות או לחומרי הצמדה, חשוב לציין זאת בפני הצוות.
האם הבדיקה בטוחה?
המכשיר רושם את הפעילות החשמלית הטבעית שנוצרת בתגובה לצלילים. שאלות הנוגעות למצב רפואי אישי, לטשטוש או להרדמה יש להפנות לצוות הרפואי שמבצע את הבדיקה.
כמה זמן כדאי לתכנן לבדיקה?
משך הבדיקה תלוי במטרתה, בפרוטוקול שנבחר, באיכות הרישום וביכולת של הנבדק להישאר רגוע. בקשו מהמכון הערכת זמן המתאימה לבדיקה שנקבעה לכם.
למה חשוב לישון או להישאר רגועים בזמן הבדיקה?
תנועות גוף ופעילות שרירים עלולות ליצור הפרעות חשמליות ברישום. שינה או מנוחה מסייעות להפחית את ההפרעות, אך יש לפעול רק לפי הנחיות ההכנה של המכון.
ככל שהנבדק רגוע יותר, כך קל יותר לצמצם הפרעות שמקורן בתנועה ובפעילות שרירים.
מתי ממליצים על ABR במקום בדיקת שמיעה רגילה?
ABR עשויה להתאים כאשר אי אפשר לקבל תגובה מהימנה בבדיקה התנהגותית, או כאשר נדרש מידע פיזיולוגי על מסלול השמיעה. ההחלטה מתקבלת לפי מטרת הבירור, הרקע הרפואי והממצאים שכבר נאספו.
מתי מקבלים את הדוח ומי מפענח אותו?
אופן מסירת הדוח והמועד תלויים במכון ובמסגרת הבדיקה. את הרישום מפענח איש מקצוע מתאים, וכדאי לשאול מה משמעות הממצאים, האם נדרש בירור נוסף ומהו הצעד הבא.
מידע נוסף על בדיקות שמיעה והתאמת מכשירים זמין בבלוג שומעים שוב.